זה היה יום רגיל, מזג אויר חורפי, דיי קר ואח שלי חיימאריה חזר מהחיידר מצונן
החלטתי להכין לו תה חם וניגשתי למיחם הגדול שיש לנו בבית על השיש במטבח
בהתחלה שמתי בכוס שקית תה שלקחתי מהארון והוספתי סוכר ואז ניגשתי לשים מים חמים שיהיה תה טוב.
כנראה שהמיחם היה גבוה בשביל ילד קטן כמוני אז קצת התאמצתי להגיע אל הברז ואז אני לא יודע בדיוק מה קרה אבל נשפך עלי כל המים הרותחים מהמיחם.
זה היה נורא, ממש צרחתי, כל הגוף שלי בער כאילו זרקו אותי למדורה ממש וזה כאב מאוד מאוד ולא הפסקתי לצרוח.
אמא רצה אלי ושפכה עלי המון המון מים קרים מהברז והכניסה אותי לאמבטיה עם הבגדים והמשיכה לשפוך עלי כל הזמן מים לקרר אותי ואז לקחו אותי באמבולנס ומאז אני בטיפולים כואבים מאוד מאוד ויש לי צלקת ענקית על הגוף.
אבל לאחרונה אמא שמעה שלעזרת אחים יש טיפול מיוחד בכוויות והם ממש ממש צדיקים שעוזרים לנו והם מטפלים בי כל יום כמעט, מחליפים לי תחבושות אבל לסוג שפחות כואב ממה שהיה בבי חולים.
הם גם הגיעו אלינו הבייתה ושמו לנו שרשרת על המיחם שיותר לא יפול הם הסבירו שזה ממש מסוכן להשאיר את המיחם ככה ללא תפיסה.
ובנתיים לקחנו מעזרת אחים כסא גלגלים שאוכל להתנייד ממקום למקום כשצריך לקחת אותי נגיד לטיפול.
וחיימאריה אומר שהוא בכלל לא צריך את התה כי הוא לא הצטנן בסוף ויותר חשוב לו שאני אהיה בריא.